• 052-2700149
  • ayalon@ayalonlaw.co.il
  • צייטלין 1, תל אביב (בניין הכהנים)

עבירת השוחד ומתן טובות הנאה

עבירת השוחד

המסגרת החקיקתית

החוקים הקשורים במתן ולקיחת שוחד מעוגנים בחוק העונשין ולהלן מובאים בפניכם סעיפי החוק הרלוונטיים:

לקיחת שוחד [ב/1] [תשכ"ד, תש"ל]

  1. (א)  עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:

(1)   פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4);

(2)   פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.

          (ב)  בסעיף זה, "עובד הציבור" – לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור.

מתן שוחד

  1. נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו בסעיף 290(ב) בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 290(א).

מתן שוחד לעובד ציבור זר

291א. (א) הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי סעיף 291.

          (ב)  לא יוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

          (ג)   בסעיף זה –

          "מדינה זרה" – לרבות כל יחידה שלטונית במדינה הזרה, ובכלל זה יחידה ארצית, מחוזית או מקומית, ולרבות ישות מדינית שאינה מדינה, לאבות המועצה הפלסטינית;

          "עובד ציבור זר" – כל אחד מאלה:

(1)   עובד המדינה הזרה וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם המדינה הזרה, ובכלל זה מי שנושא משרה או ממלא תפקיד ברשות המחוקקת, ברשות המבצעת או ברשות השופטת של המדינה הזרה, בין בבחירה, בין במינוי ובין בהסכם;

(2)   נושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם גוף ציבורי שהוקם לפי חיקוק של מדינה זרה, או מטעם גוף הנמצא בשליטה ישירה או עקיפה של מדינה זרה;

(3)   עובד של ארגון ציבורי בין-לאומי, וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם ארגון כאמור; לעניין זה, "ארגון ציבורי בין-לאומי" – ארגון שנוסד בידי שתי מדינות או יותר, או בידי ארגונים שנוסדו בידי שתי מדינות או יותר.

שוחד בתחרויות

  1. (א)  הנותן שוחד בכוונה להשפיע על קיומן, מהלכן או תוצאותיהן של תחרות ספורט או תחרות אחרת שיש לציבור ענין בקיומן או בתוצאותיהן, דינו – מאסר שלוש שנים.

          (ב)  לוקח השוחד דינו כדין נותן השוחד.

דרכי שוחד

  1. אין נפקא מינה בשוחד –

(1)   אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;

(2)   אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה;

(3)   אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;

(4)   אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;

(5)   אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר;

(6)   אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה;

(7)   אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו.

הוראות נוספות

  1. (א)  המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד.

          (ב)  המציע או המבטיח שוחד, אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד.

          (ג)   מי שמועמד לתפקיד אף שעדיין לא הוטל עליו, ומי שהוטל עליו תפקיד אף שעדיין לא התחיל במילויו, כמוהו כממלא את התפקיד.

          (ד)  במשפט על שוחד לא ייזקק בית המשפט לטענה –

(1)   שהיה פגם או פסול בהטלת התפקיד על הלוקח, במינויו או בבחירתו;

(2)   שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה.

תיווך בשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת [ב/6] [תשכ"ג, תשכ"ד, תשל"א]

  1. (א)  המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד – דינו כאילו היה לוקח שוחד; ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו.

          (ב)  המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, עובד הציבור כאמור בסעיף 290(ב) או עובד ציבור זר כאמור בסעיף 291א(ג) למשוא פנים או להפליה – דינו כאילו היה לוקח שוחד.

          (ב1) (1)   בעל השפעה ניכרת על בחירתו של מועמד לתפקיד ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות מקומית (בסעיף קטן זה – מועמד), המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת כדי שיניע, בעצמו או על ידי אחר, מועמד לעשות פעולה הקשורה לתפקידו, דינו – שלוש שנות מאסר; קיבל כאמור כדי להניע מועמד למשוא פנים או להפליה – דינו כאילו היה לוקח שוחד.

בסעיף קטן זה

"בחירות מקדימות", "תרומה" – כהגדרתן בסעיף 28א לחוק המפלגות;

"בעל השפעה ניכרת" – מי שיש לו השפעה ניכרת על בחירת מועמד במפלגה או בסיעה, לרבות במסגרת בחירות מקדימות ולרבות בשל היותו אחד מאלה:

(1)   חבר הנהלה, מוסד ביקורת או בית דין של מפלגה, או נושא תפקיד מקביל או דומה לאחד מאלה במפלגה;

(2)   בעל זכות הצבעה בבחירות למועמד שבהן מספר בעלי זכות ההצבעה אינו עולה על חמשת אלפים;

(3)   מי שפעל להתפקדות של מספר משמעותי, בנסיבות הענין, של בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד; פעל אדם להתפקדות של חמישים או יותר בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד, חזקה כי מתקיים בו האמור בפסקה זו, אלא אם כן הוכיח אחרת;

(4)   אדם שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים לשם קידום בחירתו של מועמד במפלגה או בסיעה, בשווי העולה על חמשת אלפים שקלים חדשים, או שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים כאמור לטובת שני מועמדים לפחות באותה מערכת בחירות, בשווי העולה על חמישה עשר אלף שקלים חדשים.

"חוק המפלגות" – חוק המפלגות, התשנ"ב-1992;

"מפלגה" – כהגדרתה בחוק המפלגות;

"סיעה" – כהגדרתה בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973.

          (ג)   הנותן כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת למקבל כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) – דינו כדין נותן שוחד ולמקבל כאמור בסעיף קטן (ב1), דינו – מחצית העונש הקבוע באותו סעיף קטן.

          (ד)  לענין סעיף זה, "קבלה" – לרבות קבלה בשביל אחר או על ידי אחר.

ראיות

  1. במשפט על עבירה לפי סימן זה רשאי בית המשפט להרשיע על יסוד עדות אחת, אף אם זו עדות של שותף לעבירה.

חילוט ושילום

  1. (א)  הורשע אדם על עבירה לפי סימן זה, רשאי בית המשפט, נוסף על העונש שיטיל –

(1)   לצוות על חילוט מה שניתן כשוחד ומה שבא במקומו;

(2)   לחייב את נותן השוחד לשלם לאוצר המדינה את שוויה של התועלת שהפיק מן השוחד.

          (ב)  סימן זה אינו מוציא תביעה אזרחית.

מנוסח החקיקה על סעיפיו השונים,  ניתן להתרשם כי המחוקק פירט פירוט רב,

מתוך רצון למתן מענה מלא ככל האפשר על סיטואציות שונות, ולכסות באופן מפורט תרחישים שונים של מתן ולקיחת שוחד,

תוך קביעת קביעות במטרה להקל על רשויות התביעה בהוכחת ביצוע העבירה.

אותו רצון להקל מגיע מתוך ההבנה כי מדובר בעבירה הנעשית במרבית המקרים במחשכים וללא תשתית ראייתית ברורה.

טובות הנאה

טובות הנאה הן הטבות שאדם מקבל בתמורה למעשה שהוא עושה במסגרת יחסי תן-קח בעלי אופי פלילי.

על פניו ניתן לחשוב כי לא צריך להיות קשר בין טובת הנאה לעבירה פלילית,

כיוון שעניין ההטבה עבור פעולה או דבר חיובי שעושים הוא מקובל ונכון ואף מעניק מוטיבציה לאדם.

אך לא כך הדבר כאשר מדובר על קבלת טובת הנאה לצורך קידום אינטרס אישי, ובמיוחד כשמדובר על התחום העסקי או העובדים בשירות הציבורי.

כשאדם בעל מעמד והשפעה מקבל לידיו הטבה כלשהיא השווה כסף לצורך קידום או מתן עדיפות לאדם שהעניק לו את ההטבה,

הרי מדובר על עבירה פלילית של קבלת טובת הנאה ואילו עבור האדם שנתן אותה –

גם הוא יכול להיות מואשם בעבירה פלילית של מתן שוחד.

מהו שוחד?

עבירת השוחד כמובא לעיל קבועה בסעיף 290 לחוק העונשין.

שוחד הוא מתת הניתן בתמורה לטובת הנאה.

המתת יכול להיעשות באופן סמוי ובהיחבא ובאופן גלוי או במסווה של מתנה סטנדרטית.

כדי שהתביעה תוכיח את יסודות עבירת השוחד עליה להראות התקיימות של לפחות שלושה יסודות מבין אלו:

  • עובד ציבור – כל מצב בו קיימת מעורבות של עובד ציבורי שקיבל לידיו שוחד כדי לבצע פעולה או להשפיע באופן חיובי עבור טובתו והאינטרס האישי של נותן השוחד.
  • תמורה – מעורבת במקרה זה תמורה כספית או בעלת ערך אחר שיש בה טובת הנאה.
  • קשר – קיום קשר סיבתי בין השוחד לתפקיד של עובד הציבור, כך שישנה משמעות לטובת ההנאה שקיבל לידיו לצורך הטיית התוצאה.
  • מטרה – לטובת ההנאה קיימת מטרה מבוססת להשגת התוצאה הרצויה עבור נותן השוחד 

עניינים נוספים בעבירת השוחד

שוחד חייב להיות בכסף ?

אין חובה כי השוחד ניתן בתמורה לכסף,

ייתכנו מקרים רבים בהם המתת הינו שווה כסף או שוחד מיני, העדפה מסוג כלשהי כמו הפעלת קשרים לקבלת הטבה ועוד.

מה העונש למי שמורשע ?

העונש על ביצוע עבירה זו עומד על עד 10 שנות מאסר, ואולם בדרך כלל בית המשפט פוסק הרבה פחות מכך.

איך מוכיחים את ביצוע עבירת השוחד ?

על המדינה להביא תשתית ראייתית המראה על קשר בין המתת שקיבל מקבל השוחד וטובת ההנאה המבוקשת כתמורה.

כמו כן, בפן המחשבה הפלילית על המדינה להראות  מודעות מצד הנאשם לכך שהוא מקבל מתת קרי, שוחד.

ככל ולא יוכח היסוד הנפשי של הנאשם ואת דבר המודעות מצדו בקבלת מתת שאינו חוקי, לא תרים התביעה את נטל ההוכחה הדרוש. 

ניהול החקירה בעבירת שוחד

בשל אותם קשיים ראייתיים בהוכחת העבירה, ולמרות שלרוב מקבל השוחד חוזר על התנהגות עבריינית פעמים רבות במסגרת חשאית קשה לגילוי,

הליך החקירה בחשד זה מתבצע באופן יסודי בדרך כלל תוך חיפוש מדוקדק של סימני דרך שיאפשרו את הרמת הנטל הראייתי הדרוש להרשעה.

לכן, פעמים רבות, גם כשמדובר בהתנהגות של מתן ולקיחת שוחד, מצד החשוד שחזרה על עצמה,

יוגש כתב אישום על מקרים מצומצמים בהם משוכנעת הפרקליטות ביכולתה להביא ראיות שמספיקות לסיכוי סביר להרשעה.

עבור הרשות התובעת, מספיק להוכיח את אותו מקרה יחיד או מקרים מצומצמים, וזאת בשל החומרה הרבה בה רואה בית המשפט ביצוע עבירה זו, כשהרשעה כזאת  תגרור גם עונש כבד.

התמודדות עם כתב אישום בעבירה זו הינו קשה שבעתיים עבור עובד ציבור אשר הופך למטרה תקשורתית, כשדעת הקהל עובדת לרעתו.

גם מהבחינה הנפשית, ההתמודדות אינה פשוטה, מכאן החשיבות בתיקים מסוג זה כי הנאשם יקבל בנוסף לייצוג המשפטי המתבקש, מעטפת שלמה, שתוכל לתמוך בו בהתמודדות מרובת חזיתות. 

עורך דין בקיא בתחום הפלילי והצווארון הלבן, יאפשר הובלה של תהליך וחשיבה אסטרטגית כוללת, שתאפשר ניהול תבוני של התיק, תוך צמצום נזקים, ולקיחת כל הפרמטרים בחשבון. 

עבירות צווארון לבן

עבירות צווארון לבן הינה הגדרה לקבוצת עבירות, הקשורות בעיקר בבעלי מקצוע חופשי, עובדי ציבור, עבירות בעלות גוון כלכלי והקשורים בתחום העסקי,

כאשר הייחוס של עבירות צווארון לבן נוגעות אל בעלי תפקידים או כאלו ממעמד חברתי גבוה ובעלי אמצעים.

עבירות אלו קיבלו את ההגדרה של "צווארון לבן" כיוון שהן אינן קשורות לעבירות אלימות אלא בעיקר לעבירות בתחום הכלכלי-פיננסי,

ולכן אלו נחשבות כעבירות שאין צורך "להתלכלך" בשבילן. (ניתן לקרוא אודות הנושא גם תחת "תחומי עיסוק" באתר זה).

מתן טובות הנאה בתמורה לשוחד נחשבות בדרך כלל, לעבירות צווארון לבן המתבצעות באופן עקיף,

כיוון שהעבריינים שמבצעים עבירות כאלו עושים זאת באופן סמוי, ומתוך רצון להסוות את עצם המתת בתמורה לטובת הנאה כלשהי.

טובות הנאה במסגרת העבודה

חשוב לדעת כי כל מתנה שמעסיק נותן לעובדיו, היא מתנה המחויבת במס ועליו להצהיר על מתנות מסוג זה לרשויות המיסים, כדי שלא יחשבו כטובת הנאה.

לכן, אם מנהל החברה מרעיף עליכם מתנות רבות, חשוב להבין האם מדובר במתנות שאין מאחוריהן מטרה שהיא מעבר לחיזוק יחסי עבודה טובים ובריאים, וכי אתם אינכם היחידים שמקבלים ממנו מתנות מסוג זה. 

חשיבות ההתייעצות וקבלת ייצוג מעורך דין פלילי – בתחום עבירות צווארון לבן

במקרה בו נחשדתם בעבירות מרמה בגלל שמתקיימים ביניכם לבין מנכ"ל החברה יחסים טובים,

הכוללים גם החלפת מתנות הדדיות, בילויים משותפים יחד או כל דבר אחר שעלול להיחשד כמתן טובות הנאה בתמורה לשוחד של קידום או שינוי מעמד בחברה –

מומלץ להיוועץ עם עורך דין בתחום עבירות צווארון לבן, כדי לדעת את גבולות המותר והאסור במסגרת מערכת יחסים כזאת,

וכן לקבל סיוע וייצוג משפטי הולם ככל והסתבכתם בחשדות מסוג זה, בטח ובטח ככל ואתם מנהלים או מנכל"ים החשודים בביצוע עבירות. 

התחום האפור בעבירות אלה הוא רחב ידיים, הגבול בין המותר לאסור לעיתים מטושטש ולעיתים ניתן להסבירו בכפוף לעבודת הנמלים הנדרשת לשם כך. רק עורך דין בקיא בעבירות צווארון לבן יוכל לעשות זאת למענך באופן מיטבי.

ככל ויש לכם שאלות נוספות אני מזמין אתכם להתקשר עמי לייעוץ טלפוני ראשוני ולקביעת פגישה במשרדי בדיסקרטיות מלאה.

מעוניינים בשיחה עם עו״ד איילון בירנבוים?

עורך דין פלילי בתל אביב

עו"ד איילון בירנבוים, בעל תואר במשפטים, יוצא יחידת מצ"ח בהצטיינות שימש במהלך שירותו הצבאי כחוקר ובעל ידע נרחב בתחום הפלילי.
עו"ד בירנבוים עוסק במסגרת תפקידיו במגוון רחב של תחומים במשפט הפלילי ובייצוג מגוון נרחב של חשודים ונאשמים בזכות ניסיון עשיר שרכש בארץ ובחו"ל. בנוסף, רכש נסיון ויכולות גם בתחומי המשפט האזרחי והמסחרי ובעל רשיון לייצוג בבתי הדין הצבאיים.

טלפון: 052-2700149 / דוא"ל: ayalon@ayalonlaw.co.il